על המחזור

בית ההוצאה לאור Jerusalem fine art prints הוציא לאור מהדורה מחודשת של מחזור מנהג איטלייאני השלם, בעריכתו של הרב ד"ר מנחם עמנואל הרטום ז"ל, שגם תירגם לאיטלקית מודרנית את כל הכתבים, הוסיף הערות מפורטות המסבירות את הטקסט וכן ציין את כללי אמירת התפילות, תוך מתן דגש על המנהגים האופייניים לקהילות היהודיות השונות באיטליה הנוהגות לפיהם וכן בבית הכנסת לפי המנהג האיטלייאני בירושלים. מנהג התפילות האיטלקי הוא העתיק מבין המנהגים הקיימים והובא לאיטליה ישירות מבית המקדש השני לאחר חורבנו.

הוצאתו מחדש של המחזור נעשתה חיונית לאחרונה, שכן כרכי המחזור אשר הוצא לאור ברומא בהוצאת קרוצ'י בשנים האחרונות של המאה שעברה אזלו וכיום לא ניתן עוד למצוא את הסט השלם. המחזור מספק את כל צרכי הציבור הצמא ללמוד ולדייק אך חסר ידיעות בשטח התורה, הליטורגיקה או צורת אמירתן של התפילות. ערכים רבים של התרבות היהודית נשכחו במשך הדורות וכעת, באמצעות מחזור זה, יכולים אנשים המבקשים לדעת יותר, להשביע את רצונם ולהשלים את החסר. בהוצאה זו נעשה כל שניתן כדי שהטקסטים העבריים, המילים והניקוד, יהיו מדויקים וללא טעויות, כך שהטקסט של מחזור מנהג איטלייאני השלם יגיע, מבחינת הדיוק והשלמות, לעמדה שווה לזו של יתר המנהגים. מטרת המחזור אינה לשמש מעין מהדורה מדעית או ביקורתית של הטקסטים, אלא להעניק למי שנוכח בתפילה לפי המנהג האיטלייאני, או למי שמעוניין להכיר אותה במצבה הנוכחי, טקסט מדוייק שנותן תמונה של המנהגים הנהוגים כיום. הטקסט שבמחזור ערוך באופן שהוא נוח במיוחד למתפלל ומאפשר לו לדפדף במחזור מעט ככל הניתן, שכן גם הקטעים החוזרים על עצמם כמה פעמים בתפילות השונות מופיעים ברצף, כך שאין הכרח למתפלל לשוב ולדפדף במחזור למציאת הקטעים הללו. מחזור מנהג איטלייאני השלם מכיל, מעבר לתפילות המועדים השונים, גם את התפילות של ימי החול והשבתות.

מחזור מנהג איטלייאני השלם מחולק לשלושה כרכים:
כרך ראשון - תפילות ימי החול והשבתות שלא בזמן החגים, כולל פיוטים לשבתות מיוחדים, פרקי אבות, תפילות ראש חודש, חנוכה, פורים, יום העצמאות והצומות, כמו כן, ספירת העומר, קידוש, לרבות קידוש של יום העצמאות, ברכת המזון, ברכות המיועדות לרגעים מיוחדים בחיים, ולמאורעות משפחתיים: חתונה, מילה, פדיון הבן, הולדת בת, בר מצווה ובת מצווה, נישואין, תפילות לשלום חולים, סדר שינוי השם, תפילה ליולדת, תפילות לימי אבל, ברכות המזוזה וכן ברכת הלבנה, ברכת החמה, סופה ורעם וכדומה.

כרך שני - תפילות המועדים: פסח, שבועות וסוכות, כולל חול המועד, תפילות ראש השנה וסליחות לעשרת ימי תשובה.

כרך שלישי - תפילות יום הכיפורים.
הטקסט בקהילות הנוהגות לפי המנהג האיטלייאני הוא די דומה בקהילות השונות, אם כי ישנם שינויים בפיוטים, אשר נשמרו בקהילות אחדות ובאחרות דילגו עליהם. המחזור מכיל ציון ברור לגבי המנהג של כל קהילה וקהילה ולשם כך מצויין בקיצור ובצורה ברורה אם יש הבדלים בין הקהילות: בעברית ובאיטלקית בטקסט העברי, ובאיטלקית בטקסט האיטלקי. ההוצאות הישנות הקלאסיות של המחזור האיטלקי כוללות פרקים, בייחוד פיוטים, אשר עם הזמן לא נהוג לומר אותם בכל הקהילות. הוספתם במקום המתאים לאמירתם הייתה עלולה להפריע למי שעוקב אחרי התפילה בבית הכנסת. מנגד, לפרקים אלו יש ערך ספרותי רב ויש בהם חשיבות לא מבוטלת עבור ההיסטוריה של חקר התפילות. מסיבות אלו הפרקים הללו נכללו במחזור כנספח, באופן שאינו מפריע למתפלל בבית הכנסת ומצד שני, מעניק כלי חשוב ויעיל ללומדי הספרות וההיסטוריה של חקר התפילות. כדי לאפשר הבנה מעמיקה של פרקים אלו, הוספו גם התרגום וההערות הדרושות.

המחזור כולל גם פיוטים נוספים שהיו בשימוש בקהילות שונות ואשר עד כה נשמרו בכתב יד או בחוברות מודפסות שלא תמיד ניתן להשיגן ואשר גרמו לכורח לאחוז ביד בזמן התפילה יותר מספר אחד. כמה מהכתבים המופיעים בכרכים אלו מודפסים לראשונה ומספר לא קטן מהם, בייחוד החיבורים הפואטיים והכתבים לכבוד השבתות המיוחדות והצומות, מופיעים בפעם הראשונה כשהם מתורגמים לאיטלקית בפרט ובכלל, לשפה אירופאית.

הבסיס לטקסט במחזור נלקח חלקית מהנוסח של המחזור האיטלייאני שנדפס בבולוניה בשנים 1540-1541. מחזור בולוניה אומנם אינו ההוצאה היחידה של המחזור לפי מנהג איטלייאני, אולם היתה זו הוצאה שהשתמשו בה יותר מהוצאות אחרות, בזמן שעוצבו המנהגים המקומיים. בכל מקרה שהפירוש של יוחנן טרבס "קימחא דה בישונה", המופיע במחזור בלוניה, והכתוב בשולי המחזור, שונה מהנוסח של הטקסט של המחזור, הייתה העדפה לנוסח של הפירוש. במקומות בטקסט בהם בכל הקהילות ישנו שימוש בנוסח שונה מזה של טרבס, לא נשמרה הנאמנות למחזור. לדוגמא, הוספת ההקדמה למוריד הטל והברכה השניה של העמידה, אשר אינן מופיעות במחזור בולוניה, או הוצאת הפיסקה של המשנה המביאה את הרשימה של הפיוטים של ימי השבוע בסוף תפילת שחרית ובמקומה הוספת הפיוטים עצמם של כל אחד מימי השבוע, או הוספה להקדמה לקבלת השבת של- במה מדליקין, אמר רבי אלעזר, על ישראל, מזמור לדוד, לכה דודי ומזמור שיר ליום השבת, אשר לא הופיעו במחזור בולוניה, מכיוון שטקסטים אלו לא היו נהוגים באמצע המאה השש עשרה. כמו כן, הייתה הקפדה שלא לכלול את כל שגיאות הדפוס, בייחוד בניקוד, אשר נמצאו במחזורים קודמים.

המחזור משקף את משנתו היהודית-ציונית של הרב ד"ר מנחם עמנואל הרטום ז"ל והוא מכיל גם טקסטים שאינם בנמצא בפרסומים אחרים בהם קיים בדרך כלל רק הנהוג בחוץ לארץ. הושם בו דגש על התפילה המיוחדת לארץ ישראל, הנהוגה בבית הכנסת האיטלקי שנוסד בירושלים בשנת התע"א (1941 למניינם). כמו כן, מעבר לתפילה לשלום המדינה, המופיעה גם במהדורות אחרות של המנהג האיטלקי, הוסף למחזור זה גם סדר העבודה ליום העצמאות.

כאן המקום לציין מספר קווים מיוחדים בעבודת התרגום והפירוש. התרגום של הכתבים המופיעים במחזור- כתבים מסוגים מאוד שונים אלו מאלו, כתבים בפרוזה ובשירה, נוסחאות של סדר התפילה שבדרך כלל הם מאוד פשוטים ולא מסובכים וכתבים פואטיים שחוברו לפני מאות שנים, כולם מכילים אלמנטים שונים מאוד זה מזה, כמו הסגנון ותורת המשקל, אם כי הם גם מבוססים על כך שמי שמשתמש בהם לתפילה הנו בקיא בתורה ומכיר היטב את כתבי הרבנים בכלל ואת המדרש בפרט. מורכבות זו טומנת בחובה קשיים לא קטנים, בחלקם הגדול בשל הצורך להביא בחשבון דרישות שונות ולעיתים אף מנוגדות אלו לאלו, מעבר למהימנות למקור של הטקסט, כלומר, למיומנות החשובה ביותר של עבודת התרגום: ביטוי המשמעות של המחשבה באופן קרוב ככל הניתן לכוונתו המקורית של המחבר. המחזור האיטלייאני השלם כולל טקסט נאמן לשפה האיטלקית של היום, הכוונה לשפה האיטלקית הספרותית והמודרנית, כך שהטקסט מובן ומתאים לכל אדם היודע איטלקית. עובדה זו מאפשרת שהטקסט יהיה קריא ושמיש כאמצעי דידקטי בבתי ספר ובקורסים של תרבות יהודית למבוגרים, ככלי עזר לחוקרים וכמשענת לאוטודידקטים. מטרה זו נתקלת בקשיים רבים, שכן המאפיינים של השירה והפרוזה היהודית הגבוהה הינם הבאת מילים נרדפות רבות בכדי לתאר דברים דומים. החיפוש אחר מילים נרדפות למקור, מצריך לעיתים שימוש במילים שאינן בשימוש הרגיל ולעיתים גם במילים מזמנים עברו. מאפיין נוסף של הכתבים היהודיים הללו הוא השימוש במשפטים בהם משובצות מילים בעלות מובנים שונים, או מילים הדומות בכל זו לזו- מילים בעלות צליל דומה ומובן זהה או דומה. במקרים רבים קיים קושי מהותי לתרגם לשפה אחרת את הרעיונות שבמקור, אולם, בכל מקום שבו זה מתאפשר, התרגום משתדל להעניק לכך טון דומה ולבחור במילים באיטלקית אשר תענקנה לקורא, עד כמה שניתן, אפשרות לטעום גם את טעמו של המקור. מובן מאליו כי תרגום שכזה עלול להיות לעיתים משונה במקצת, או כזה שאינו מתאים לשפה היומיומית, או אף כזה שאינו מביא בחשבון את כללי התחביר המקובל. עם זאת, נראה כי כדי לשמור על המשמעות המתאימה של הכתב המקורי, חשוב היה לערוך שינויים אלו. מצד שני, התרגום המופיע במחזור הנו חופשי מלעקוב בדבקות אחר המקור, שכן היה צורך להוסיף מילים המבארות מושגים שהיו מובנים מאליהם במקור ולכן לא היו נחוצות. איכותה התחבירית של העברית בכלל ושל השירים של התפילות בפרט, איננה מובנת היום לאלו שפחות בקיאים, שכן הכתבים המקוריים יועדו לציבור משכיל במיוחד, שידע דברים רבים שאינם ידועים כיום. כל זמן שהביאור כלל הוספה של מילה אחת או משפט קצר, נכלל הביאור בתוך הטקסט, אולם כאשר המדובר במשפט מורכב יותר הדורש הסבר ארוך ומפורט, ההסבר מופיע בהערות שמתחת לטקסט. באופן שכזה המשפט המתורגם עשוי להיות מעט פחות מובן, אך הקורא יכול לפנות להערות.

ההערות כוללות גם משפטים לגביהם חש המתרגם כי ישנה יותר מאפשרות אחת לפירוש וכן ידיעות על המחברים של כל כתב, כשהם ידועים וציון של המקורות של המשפטים הלקוחים מחיבורים אחרים, כמו התנ"ך, התלמוד והמדרשים. בהערות מצוין גם סוג השירה וייחודו של המשקל והסגנון של כל חיבור וחיבור. בהוצאה המחודשת של המחזור הוסף בנספח הטקסט של מנהגי משפחת הרטום, לפי חוברת שהודפסה בהעתקים בודדים בשנת תשמ"ט (1989 למניינם) על ידי הרב ד"ר מנחם עמנואל ז"ל, לרגל בר המצווה של נכדו הראשון. הובאו גם ההגדה של פסח וברכת המזון, כפי שנהוג במסורת המשפחתית, שנבעה ממנהג אפ"ם (קהילות עתיקות בצפון מערב איטליה שהיום אינן קיימות).

אחת הבעיות הנפוצות עמן נפגש היהודי של היום כשהוא קורא את החיבורים היהודיים העתיקים היא זאת של הקריאה הנכונה של החיבורים, בייחוד הבעיה מתי הקמץ הוא קטן, אזי יש לקרוא: אוֹ, או שהוא ארוך, אזי יש לקרוא: אָה: השווא באם הוא נע או נח והיכן מצוי משקלה של כל מילה. המחזור האיטלייאני השלם בא לסייע בפתרון בעיות אלה, על ידי ציון סימנים מיוחדים בטקסט.